מצבים שונים בקשר לקשב

סוגי קשב מרכזיים: (הגדרות מקצועיות)

קשב מתמשך: היכולת להתמיד ולהחזיק קשב לאורך המטלה, גם אם היא מונוטונית. יש לשים לב שבמצבים
הבאים היכולת להתרכז קשה יותר:
א.כאשר הגירויים דומים זה לזה– ולכן יש למצוא דרכים ע"מ להדגיש באופן שונה את החומרים השונים, אם בהצגה למשל
בצבע שונה על דף הסיכום, אם ע"י הוספת סיפור נלווה שיעניין,לקשר לנושא שמעניין את השומע , שאלה מקדימה, או ע"י
השוואה למה שנלמד מקודם והבלטת השוני וכדומה.
ב.כאשר המטלות מונטוניות– יש לדאוג להפסקות בביצוע המטלות או ע"י מטלת ביניים שתאפשר לקשב לשוב ולהתעורר,
שינויים שונים ברקע כגון שינוי ספרים של החומר הנלמד או דפי עבודה וכן לשנות כלי כתיבה, השינוי מעורר את התחדשות
הקשב.
ג.כאשר המטלות ארוכות ורבות פרטים– יש לחלק החומר לקטעים קטנים.

קשב סלקטיבי: הכוונה ליכולת להתרכז במשימה מסוימת בעוד יש גירוי נוסף שמתחרה על הקשב, למשל לעשות שיעורי
בית בעוד הילד כבר קבע עם חברו לשחק, הצפייה מעסיקה אף היא את הריכוז. או לימוד במקום רועש, הרעש מפריע
ליכולת הריכוז. לכן ע"מ לייעל את הלימוד יש לצמצם ככל הניתן גירוים שאינם קשורים ללימוד.
3.קשב מפוצל– היכולת לבצע משימה שמורכבת לפחות משימוש בשני פעולות הדורשות ריכוז ושילובם יחד. למשל כאשר
המורה מכתיב חומר, על התלמיד להתרכז בו זמנית בדיבורו של המורה וכן להתרכז בכתיבה עצמה. הכלל הוא שככל
שנתרגל את התלמיד להשתפר במיומניות המרכיבות את המשימה כל אחת בפני עצמה כך ייקל על התלמיד, למשל
במקרה הנזכר כאשר נתרגל כתיבה עד שתעשה אוטומטית, גם בהכתבה ייקל לתלמיד.

בקרת קשב-מדובר ביכולת עצמית של התלמיד שמתפתחת עם הזמן, ומתחילה להתפתח בצורה מהירה לקראת גיל
ההתבגרות, כאשר יכולת זאת התפתחה אצל התלמיד, התלמיד מזהה את מידת ואופן הריכוז הנדרשים ממנו לפני ביצוע
המטלה, ומכוון עצמו ע"י כך לביצוע המטלה באופן מיטבי. לכן נוכל לעזור לתלמידים בפיתוח בקרת הקשב שלהם ע"י
הקניית הרגלי למידה נכונים וכלים שעוזרים בלמידת החומר כגון ללמד את התלמידים לעשות ראשי תיבות על מנת לזכור טוב יותר את הנלמד, או להפנות תשומת ליבם שישנם זמנים במשך היום שהם בעצמם יכולים לשים לב לכך שיותר קל להם
ללמוד, ולנצל את הזמנים האלה באופן מושכל ללימוד שדורש יותר ריכוז או בכמות או באיכות, שימוש בסיכומים שיכנו לעצמם על החומר הנלמד.